חדשות כזב ברשתות החברתיות: איך מזהים ידיעה מפוברקת לפני שמשתפים

הודעה דרמטית מגיעה לקבוצת הוואטסאפ המשפחתית. יש בה תמונה מזעזעת, כותרת בוטה ובקשה דחופה: ״תעבירו לכולם!״. תוך דקות היא כבר נמצאת בעשרות קבוצות אחרות. רק שעות אחר כך מתברר שהתמונה צולמה לפני שנים במדינה אחרת, והסיפור כולו מומצא. התרחיש הזה מוכר לכל מי שמשתמש ברשתות החברתיות, ובתקופות של מתיחות ביטחונית או פוליטית הוא הופך לתכוף במיוחד. החדשות הטובות הן שכל אחד יכול ללמוד לזהות סימני אזהרה ולבדוק מידע בכמה צעדים פשוטים.

למה ידיעות כזב מתפשטות כל כך מהר

ידיעות שקריות מתוכננות, במקרים רבים, לעורר רגש חזק: פחד, כעס, עלבון או התלהבות. רגשות כאלה גורמים לנו לשתף מהר, לפני שאנחנו עוצרים לחשוב. האלגוריתמים של הרשתות החברתיות מעדיפים תוכן שמייצר תגובות ושיתופים, ולכן ידיעה סנסציונית מקבלת חשיפה רחבה יותר מדיווח מאופק ומדויק.

גורם נוסף הוא האמון שאנחנו נותנים לשולח. כשהודעה מגיעה מבן משפחה או מחבר קרוב, אנחנו נוטים להאמין לה, גם אם הוא עצמו קיבל אותה ממקור לא ידוע. כך מידע שקרי מקבל אמינות מדומה בכל פעם שהוא עובר מיד ליד.

בנוסף, יש גורמים שמפיצים מידע כוזב באופן מכוון, בין אם מסיבות פוליטיות, כלכליות או כחלק ממבצעי השפעה של גורמים זרים. הם משתמשים בחשבונות מזויפים ובבוטים כדי לגרום לידיעה להיראות פופולרית ואמינה.

סימני אזהרה שכדאי להכיר

יש כמה סימנים שצריכים להדליק נורה אדומה. הודעה ללא מקור ברור, או עם מקור כללי כמו ״גורם בכיר אמר״ או ״חבר שעובד בבית חולים סיפר״, דורשת זהירות. כך גם כותרות בסימני קריאה מרובים, שגיאות כתיב רבות, ופניות דחופות להעביר את ההודעה הלאה.

סימן נוסף הוא תוכן שנראה טוב מדי, או רע מדי, כדי להיות אמיתי. אם ידיעה מאששת בדיוק את מה שאתם כבר חושבים, או מעוררת בכם זעם עז, זה בדיוק הרגע לעצור ולבדוק. המוח שלנו נוטה לקבל בקלות מידע שמתאים לעמדות הקיימות שלנו, תופעה שזכתה לשם הטיית אישור.

איך בודקים תמונה או סרטון

תמונות וסרטונים הם הכלי האהוב על מפיצי ידיעות כזב, כי הם נראים כמו הוכחה. אבל תמונה אמיתית יכולה להיות מוצגת בהקשר שקרי: אירוע מעבר לים שמוצג כאילו קרה בישראל, או תמונה מלפני עשור שמוצגת כחדשה. הכלי השימושי ביותר כאן הוא חיפוש תמונה הפוך, שזמין במנועי החיפוש הגדולים. מעלים את התמונה ומגלים איפה ומתי הופיעה לראשונה ברשת.

בסרטונים, כדאי לשים לב לפרטים: שלטים, שפה מדוברת, מזג אוויר, לוחיות רישוי ומבנים. פרטים כאלה יכולים לחשוף שהסרטון צולם במקום אחר. גם השאלה מי צילם ולמה, ומה קרה רגע לפני ורגע אחרי הקטע שמוצג, יכולה לשנות לגמרי את ההבנה של מה שרואים.

בינה מלאכותית ותוכן מזויף

בשנים האחרונות נוסף אתגר חדש: תוכן שנוצר באמצעות בינה מלאכותית. כלים טכנולוגיים מאפשרים היום ליצור תמונות, קטעי קול וסרטונים שנראים אמיתיים לחלוטין, כולל ״זיופים עמוקים״ של אנשים מוכרים שאומרים דברים שמעולם לא אמרו.

זיהוי תוכן כזה הופך קשה יותר, אבל יש סימנים שכדאי לחפש: ידיים ואצבעות מעוותות, טקסט לא קריא ברקע, תנועות שפתיים שלא מתואמות עם הקול, או תאורה לא עקבית. חשוב מכל, אם סרטון מציג אדם מוכר אומר משהו מפתיע במיוחד, כדאי לחפש אם כלי תקשורת מבוססים דיווחו על כך. הצהרה דרמטית אמיתית תופיע במקורות רבים.

לבדוק את המקור

אחד הכלים הפשוטים והיעילים ביותר הוא לבדוק מי עומד מאחורי המידע. האם זה כלי תקשורת מוכר עם מערכת עורכים ומדיניות תיקונים? האם זה אתר שנראה דומה לאתר חדשות מוכר, אבל עם כתובת מעט שונה? אתרים מתחזים הם שיטה נפוצה, והם מחקים עיצוב ולוגו כדי לקבל אמינות.

כדאי גם לבדוק אם הידיעה מופיעה במקורות נוספים. אם רק אתר אחד או חשבון אחד מדווח על אירוע דרמטי, וכל שאר כלי התקשורת שותקים, זה סימן מדאיג. במקרים של חירום, הגורמים הרשמיים מפרסמים הנחיות בערוצים הרשמיים שלהם, ואלה המקורות שעליהם כדאי להסתמך.

רשימת בדיקה לפני שיתוף

לפני שאתם מעבירים הודעה הלאה, עברו על השאלות האלה:

• מי המקור המקורי של הידיעה, והאם הוא מוכר ואמין?
• האם כלי תקשורת נוספים מדווחים על אותו דבר?
• מתי התפרסמה הידיעה, ואולי מדובר בסיפור ישן?
• האם התמונה או הסרטון מופיעים ברשת בהקשר אחר?
• האם הכותרת תואמת את התוכן, או שהיא מוגזמת?

אם אין לכם תשובה טובה לשאלות האלה, הבחירה הבטוחה היא פשוט לא לשתף. שום דבר רע לא יקרה אם תחכו כמה שעות עד שהתמונה תתבהר.

מה עושים כשמגלים שקר

אם קיבלתם הודעה שהתבררה כשקרית, כדאי להגיב בעדינות. במקום ללגלג על השולח, אפשר לשלוח קישור לבדיקה אמינה ולהסביר בקצרה מה התברר. רוב האנשים שמעבירים ידיעות כזב עושים זאת בתום לב, מתוך רצון להזהיר או לעדכן.

במשפחה כדאי לדבר על הנושא גם עם ילדים ובני נוער, שחשופים לכמויות עצומות של תוכן ברשתות, וגם עם הורים וסבים, שלעתים פחות מכירים את הכלים הדיגיטליים. אוריינות תקשורתית היא מיומנות שכל הגילאים צריכים לפתח.

בעידן שבו כל אחד יכול להיות מפיץ חדשות, לכל אחד יש גם אחריות. עצירה של כמה שניות לפני לחיצה על כפתור השיתוף היא אולי הדבר הפשוט והחשוב ביותר שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כדי לשמור על מרחב מידע בריא יותר.